בטוויסט אירוני של רטוריקה בשירות עצמי, ג’אצק אולצ’ק , מנכ”ל ענקית הטבק פיליפ מוריס אינטרנשיונל (PMI) , עלה לדוכן כדי להטיף את בשורת הפחתת נזקי הטבק . התחינה הכנה שלו לממשלות ברחבי העולם להאיץ את סוף העישון נראית ראויה לשבח על פני השטח, אך עם זאת מסריחה צביעות בהתחשב במעורבות המתמשכת של PMI בייצור ובשיווק של מוצרי טבק.
אולצ’אק דוגל ברעיון להפוך את הסיגריות למיושנת, תחושה שללא ספק נעימה לאוזני תומכי הבריאות. עם זאת, בנוחות הוא עוקף את העובדה שהחברה שלו, למרות הדרשות ה”נטולות עשן” שלה, עדיין מסתמכת במידה רבה על הכנסות ממוצרי טבק מסורתיים. בשנת 2023, PMI גרפה כמעט 65% מסך ההכנסות נטו שלה מאותן סיגריות שלטענת אולצ’ק שייכות למוזיאונים. בקושי מחויבות כנה למיגור הטבק, אפשר לטעון.
הטיעון של מנכ”ל PMI תלוי בתחזית שחלופות ללא עישון עשויות להוביל לירידה משמעותית במקרי המוות הקשורים לעישון. עם זאת, ההצהרה שלו נושאת נימה של מניפולציה, תוך שימוש בפורניר של הסברה לבריאות הציבור כדי לדחוף את סדר היום של PMI. הפניה שלו לנתונים ולשיטות של ארגון הבריאות העולמי כפלטפורמה לטיעון שלו היא לא פחות מבלתי הגונה, בהתחשב בעמדתו ארוכת השנים של ארגון הבריאות העולמי נגד טבק בכל צורה שהיא.
ההשתוללות של אולצ’אק במדיניות הממשלה האוסרת על חלופות ללא עישון, בעוד סיגריות ממשיכות להימכר, חסרה ניואנסים הקשריים. כן, סיגריות מזיקות, אבל בואו לא ניקח טעות בחלופות ללא עישון כלא מזיקות. סיגריות אלקטרוניות ומוצרי טבק מחוממים עשויים להיות פחות מזיקים, אבל הם אינם נטולי סיכונים. הם מכילים ניקוטין ממכר וכימיקלים מזיקים – אך אולצ’אק עוקף בנוחות את העובדות הללו.
יתרה מכך, הביקורת שלו על עיקרון הזהירות המונעת – הדוגל במניעת פעולה עד שיהיה ידע מספק – מפגינה זלזול דק דק בתהליך מדעי חרוץ. הקריאה לזרז אימוץ של חלופות ללא עישון ללא הבנה מקיפה של ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח שלהן היא פריחה במקרה הטוב ומסוכנת במקרה הרע.
ראוי גם לציין את השימוש הסלקטיבי במחקרי מקרה כדי לחזק את עמדת PMI. את סיפורי ההצלחה משבדיה, יפן ובריטניה, שבהן חלופות ללא עישון הפחיתו לכאורה את שיעורי העישון, חייבים להילקח עם גרגר מלח. הדינמיקה המורכבת של שימוש והפסקת טבק מושפעת ממגוון גורמים מעבר לזמינותן של חלופות ללא עישון בלבד.
הפניה של אולצ’אק לארגונים נגד טבק “לעדכן את החשיבה שלהם” היא עוד ניסיון מצועף להשתיק ביקורת תקפה. ביטול ההתנגדות לגישה של PMI כ’עיוורת’ היא ניסיון קל להדוף דאגות אמיתיות לגבי ההשלכות הבריאותיות של חלופות ללא עישון.
לסיכום, קריאתו של אולצ’אק להפסקת הסיגריות נראית יותר כמו תמרון עסקי אסטרטגי מאשר דאגה אמיתית לבריאות הציבור. הגיע הזמן ש-PMI יפסיק לשחק בשני הצדדים ויתחייב באמת לצמצם את הנזק שנגרם מטבק. עד אז, הכרזותיהם ללא עישון ימשיכו להיראות בספקנות מוצדקת .